הקשבה
הקשבה – בסיס לכל קשר. ההקשבה היא כמו שריר שצריך לאמן אותו.תרגיל
1. זיכרון של חוויה טובה של הקשבה שהייתה להם (מצב שבו הקשיבו להם). לברר מה היה שם בהקשבה שעשה את זה טוב, מה ההקשבה גרמה להם להרגיש (חשוב, משמעותי, מובן, יקר) הצגת התימה : כשאני מקשיבים יש הרבה תדרים וערוצי תקשורת שעוברים ומשפיעים. המלל זה מימד נוסף שעובר בין כל התדרים הללו.
דוגמאות
1. מחקרים על ילדים מראים שילדים פחות קשובים לתוכן של הדברים שאנו אומרים להם אלא יותר למוזיקה של הדברים ומכך הם מרכיבים לעצמם את התמונה.
2. נערה שבחרה במטפלת דרום אמריקאית בגלל המבטא שלה כי אוהבת את הסדרה "המורדים".
3. ילד בא מבי"ס ההורה שואל אותו איך היה והוא אומר סבבה. אבל כשמסתכלים לו על שפת הגוף, הטון, הפנים אתה מגלה שהמצב רוח רחוק מלהיות סבבה.
הקשבה זה משהו הוליסטי. אנחנו מקשיבים לכל הניואנסים: לתוכן, לבחירת המילים, למנגינה, לאינטונציה (גובה הקול, זריזות, דחיסות מילים), לתנועות גוף, להבעות הפנים. בהקשבה הזורמת אנחנו עושים את הכל ביחד מקשיבים להמון ערוצים בו זמנית וזה לא פשוט לחבר את הכל.
מה מפריע לנו להקשיב?
- דעות קדומות (דוגמא: חברה מספרת לי שיצאה עם בחור ועל הפגישה הראשונה שכבה איתו. ואני כבר כועסת ושופטת ולא מקשיבה למה שהיא רוצה לספר לי).
- תבניות של מחשבה (לגדול בשכונת מצוקה זה...., )
- רעשים מבחוץ
- רעשים מבפנים (רעב, חוסר שקט פנימי, מחשבה מטרידה)
- הצורך שלי להיות חכם ולהגיד את הדבר הנכון.
- הרצון לייעץ
- הרצון להציל את הדובר
- הזדהות יתר ( ההיפך מאמפטיה): אני מזהה את עצמי בתוך דברי הדובר.
- וירג'יניה סאטיר
מדברת על התקשורת התפקודית בבית :תלך, תעשה,
תוציא ציונים ופחות על הרגשות והיחסים. חשוב למסד תקשורת
שאינה רק עסוקה בתפקוד אלא גם ברגשות וביחסים.
- איך ניתן לזהות כאב? כשיש פער בין שפת הגוף/הטון לבין המלל. רגישות לניואנסים להציב סימני שאלה כשנאמרים דברים שאינם מובנים לנו ודורשים בירור (דוגמא: עבר עליי יום רגיל. מה זה יום רגיל? האם היום הרגיל שלי זה כמו היום הרגיל שלך?)
- תמיד לשאול את הצד השני מה הוא רוצה: הקשבה/ עצה (לפעמים ילדים מפסיקים לספר להורים שלהם מה עובר עליהם משום שמקבלים מהם עצות והם רוצים רק שיקשיבו להם)
- לפעמים אצל מתבגרים (ולא רק) בטחון עצמי מופרז מחפה על חוסר ביטחון ועל כאב. לכן צריך תמיד את ה"אוזן השלישית" שמקשיבה לטקסט שלא תמיד נאמר במילים.
- והכי חשוב – להקשיב! לא באנו ללמד את בני הנוער משהו שהם לא יודעים. חשוב לשאול שאלות, להיות סקרניים ולתת להם ללמד אותנו משהו שאנו לא יודעים על עצמם.
- תרגיל בזוגות שלב ראשון: אחד מספר משהו לשני ב-3 משפטים והשני חוזר על המלל כמו תוכי.
- תמונה אבסטרקטית (לא בהכרח משהו מופשט)
- תרגיל פיצול ההקשבה (בד"כ אני משתמשת בתרגיל זה) אדם יושב מול הקבוצה ומספר איזה סיפור: על העבודה, על יחסים או מכל שדה שבוחר להביא. עדיף שזה לא יהיה סיפור שחוק שכבר סיפרתי מיליון פעם. לפני זה כל אחד מחברי הקבוצה מקבל תפקיד להקשיב לערוץ תשדורת מסוים. אחרי שהאדם מסיים לספר מתחילים בסבב.
שלב שני: הראשון אומר 3 משפטים (יכול להיות אותם שלושה או אחרים)והשני חוזר עליהם אבל גם מחקה את תנועות הגוף.
שלב שלישי: הראשון אומר 3 משפטים והשני מחקה את המילים, שפת הגוף והטונציה.
אחד משקף את התוכן. בודקים אח"כ האם דייק
שני משקף את הרגשות. בודק אח"כ האם דייק
שלישי משקף את הטונציה (הקול שלך עלה כשדיברת על X, כאן היית יותר זריז. אח"כ בודקים האם דייק
רביעי משקף את שפת הגוף והבעות הפנים
חמישי מספר מה עשה לו הסיפור. למה הוא התחבר, מה היה לו קשה, מה גרם לו להזדהות.
גרסא להדפסה
תגיות: תקשורת, יחסים